top of page

Möbius Obvious

2020/21

The exhibition was created as a collaboration between the artists and partners in life Andres Gurwicz and Lir Katz. Presented at the Alfred Cooperative Institute for Art's Gallery:

Including a 150 edition print series, a 21 minutes long video, 5 framed used sheets, and 8 "frames".

Music by Omer Schonberger (AKA - O Mer)

Wood work by Danielle Yalon

Text consulting by Yuli Cohen and Adam Freeman

Video Documentation by Roi Raveh

Installation View

150 Prints:

Linoleum prints on 90 gm paper.
42X29 cm.

click HERE for full catalog.

"Mobius Obvious" / video sample - 7 min. ( Full Version 21 min.)

More instalation views:

Text for exhibition (Hebrew version only)


מידע לעיתונות - 29.11.2020

התערוכה מוביוס אוביוס נוצרה בשיתוף פעולה בין האמנים בני-הזוג ליר כץ ואנדרס גורביץ המשלבים ביצירתם בין מדיומים, כגון: ציור, פיסול, תנועה, מוזיקה ווידאו.

 

 

משחק המילים שבשם התערוכה מרמז על העיקרון המנחה שבבסיס העבודה המשותפת: מחזוריות שגרת היומיום והשלכותיה על הרומנטיקה, הדרמות, השחרור, הכאוס, הסדר, היצירה והיצר בחייהם האישיים של הזוג.

ל'טבעת מוביוס' אין התחלה ולא סוף, לא פנים ולא חוץ. כך מתפקדת גם התערוכה, כפלטפורמה לניסוי המאפשר לזוג האמנים לטשטש בין נקודות על רצפי זמן, תנועה, וזכרונות/נבואות מתוך חייהם.



ורציה 2 - 6.11.2020

 

לנוכחים שלום

 

אנו מציגים בפניכם את היצירה הזוגית שלנו "מוביוס אוביוס"

 

כמה מקום תופסת הפנטזיה ביום יום?

 

 במרחב שנוצר בין עומק התודעה וגובה החלום,

מצאנו "תבלינים" שצובעים את קיומנו -

רומנטיקה, דרמה, שחרור, כאוס, סדר, יצר:

 כל אלו ועוד - נשענים על עמוד יסוד אחד בטוח: מחזור.

 

אנו

בונים, באופן מחזורי, ובעזרת דמיון, את זהותינו.

מציבים גבולות הנובעים מרעיונות פרי דמיונינו

 

איך היה נראה העולם לו יכולנו לרגע אחד להסתכל דרך עיניהם של אחרים?

במצב כזה, יתכן והתפיסה העצמית שלנו היתה משתנה לכאן או לכאן.

 

יצירה זו מציעה פלטפורמה לניסוי זה. 

 

מאפשרת דרך לחקור פנימיות וחיצוניות ומעלה את השאלה:

האם אני כלוא, או כולא? (אופציות נוספות: האם אני בפנים או בחוץ? האם אני נעול או נועל? האם אני סגור או סוגר?)

 

ומכך נוצר דיאלוג פנימי חיצוני

על נקודת מבט, על רגעי מעבר ועל אקטים יום יומים נחוצים לקיומנו.

 

ובנוגע לשאלה על נקודות מבט.

במילים רוצים לענות: "גם וגם"

במעשים, יצרנו את התערוכה.

 

אנדרס וליר.

 

וורציה 1- 30.10.2020

 

מפגש אישי מדיומלי הוליד את היצירה "מוביוס אוביוס".

 

אז יצרנו משהו.

ליתר דיוק יצרנו משהו מתוך צורך וחזון, אפשר גם להוסיף חלום, ליצור ביחד.

אנדרס וליר. אנחנו זוג במציאות וזוג יוצרים באמנות.

 

משחק המילים של הכותרת (מוביוס: טבעת דו-מימדית בעלת צד אחד בלבד, ואוביוס: "ברור מאליו" בשפה האנגלית), מנחית עובדה:

 יצירה זו הינה משחק: של מילים, של הנאה, של דרמה, של נקודות מבט.

 אין לה פנים ואין לה חוץ,

 לא התחלה ולא סוף.

 מטשטשת נקודות זמן, מטילה זרקור אור על מעברים. 

 

ברצוננו לדבר על מחזור. 

יש עניין כזה ביקום שהכל חוזר על עצמו.

 

מעין חזרתיות בלתי נגמרת שיכולה לשגע. 

לא בקטע רע בהכרח. אבל קיים. 

רצינו לייצר בתערוכה גרעין יסוד שהוא כוח מניע ו:

מייצר תנועה ותקריות, זכרונות או נבואות,

שכפולים ארוכי טווח שמשתנים במקצת בין גרסה לגרסה

וכך אבולוציונית משתנים מקצה לקצה.

 

וכשדבר יוצא משורתו, ומאמינים שהפעם באמת השגרה חרגה ממנהגה, 

משנים את הפרספקטיבה ורואים את התמונה הכוללת ושוב חוזרים לנקודת ההתחלה.

תמיד נקודת מעבר.

נקודות מבט הפכפכות, 

מייצרות צורות בחלל בתנועתן בין אובייקט לסובייקט.

 

שלום למבקרים, חברים ומשפחות, אוהבי אמנות, שונאי אמנות. אויבינו.

אנו רוצים להאיר את תשומת לבכם. 


 

"דלת לזוג" - 4.6.2020

יוצרים: אנדרס גורביץ וליר כץ

מוזיקה: עומר שונברגר

עבודת עץ: דניאל ילון

 

זוג יוצרים ומאהבים פותחים דלתות אל המרחב שנוצר במפגש בין שניים. בחלל התערוכה מבוך סדינים שמציע לצופה אפשרות להיחשף, להיבלע, להאבד, להחליף עמדות בין אובייקט וסובייקט. שיתוף הפעולה בין ליר כץ ואנדרס גורביץ נע בין מדיומים ויוצר חוויה רב תחומית של ציור, מיצב, תנועה, מוזיקה ווידאו. העבודה מכילה אלמנטים של מחזוריות, לופים וירטואלים ופיזיים המציעים הצצה חושפנית אל תוך המרחבים הפנימיים של הזוג היוצר.

 

הרחבה- 16.2.2020

היצירה שלנו מספרת מה היא מחזוריות עבורנו.

מעוניינים לפשט את החזרתיות היומיומית והבנאלית ולתת לה מקום ותשומת לב  דרך הפרטים הקטנים. 

בחדר הפנימי יש מתח תמידי ומשחק בין נקודות המבט של הצופים לבין נקודות המבט של הפרפורמרים.

בוידאו יש ניסיון גם לתאר ולחשוף את הרגעים שבין לבין, הפער הפיזי יוצר כנות בתנועה ובמערכת היחסים הנרקמת בין היוצרים.
 

תיאור מרכיבי התערוכה: 

בחלל הגדול: 

סדינים תלויים מהתקרה ומתוחים על ידי קרשי עץ. בנוסף, מפוזרים בחלל משקופים מעץ עומדים ללא  דלתות. על קירות הגלריה, תלויה סדרת בת כ-150 הדפסות לינולאום אשר משכפלות את אותו הדימוי. מתנגנת מוזיקה  ברקע.

 

הסדינים: נאסוף סדינים שכבר לא בשימוש מאנשים זרים - אותם נתלה מן תקרת החלל 

עם חוטי ברזל וקורות מעץ המותחות את הסדינים - מעניין אותנו להחיות דבר שכבר לא בשימוש ולשמור על מה שהוא מייצג. הסדינים הם סמל בעל משמעויות רבות: אינטימיות, מחזוריות, השהייה, סקס, אובייקט שאנו משתמשים בו יום יום. 

 

משקופי עץ: כמו הסדינים, גם העצים שנשתמש הינם שאריות לא בשימוש. בחלל מוצבים מספר            ״משקופים חלולים״ - מעברים בין חדרים הינו מוטיב חוזר ביצירה. אנו רוצים לבודד את הרגע ע״י פיזור המשקופים ולהעצים את חווית המעבר אל מול חווית השהות.

 

בחלל הקטן: החדר הפנימי הוא הרחם של היצירה, הוא החדר הנעול, הוא התת מודע, הוא האינטימיות, הוא הנסתר, הוא מבוי סתום ובאותה מידה המקום הכי פתוח.
בתוכו, היחס בין חוץ לפנים מטושטש.
על גבי קירות החדר מוקרנת יצירת וידאו דאנס ואורכה אינסופי. שילוב בין רגעים ספונטנים למבוימים המצולמים על גרין סקרין ועוברים עריכה.

 

פס הקול: בנוי מקטעי מוזיקה שונים ( מתוך יצירותיו של עומר שונברגר ) הפרפורמרים מגיבים להם בזמן הצילום. אותם הצלילים שהמצלמה קלטה הם הבסיס ליצירת סאונד שעומר ערך.  אופי הסאונד משתנה בין שני חללים.



הצעה לעבודה תלויית חלל: פיסול, וידאו, ציור, מחול וסאונד- 30.11.2019

אמנים משתתפים: ליר כץ ואנדרס גורביץ, בשיתוף המוזיקאי O mer (עומר שונברגר)
והנגרית דניאל ילון.

 

ישנו צורך קיומי בתנועה, בהקשבה, במנוחה, בבהייה.

אנו מעוניינים להזמין את הצופה להיכנע לחוויה המשלבת את הנ״ל. 

העבודה תתקיים בשני חלקי הגלריה במקביל:


החלל המרכזי:

על גביי כל החלל הפתוח של הגלריה, יתלו סדינים המייצרים מבוך שמוביל את הצופה בין מסגרות (פתחים בסדינים עם מסגרות עץ ). צורתם מדמות צורות גוף לקוחות  מתנועתם של רקדנים המופיעים בעבודת הוידאו המוקרנת בחדר הפנימי. 

בחלקה הפנימי של התערוכה (בחדר הקטן) תוצג עבודת וידאו מוקרנת על גבי כל קירות החדר (על ידי מיפוי מקרן אחד או שניים). הוידאו הוא שילוב של ציור מונפש וצלליות של רקדנית(ליר) NON רקדן (אנדרס). הכוונה היא ליצור יצירה שאורכה לכל הפחות חצי שעה, ומקסימום בת שעה. בתוך החדר יוצבו אלמנטים פיסוליים עשויים מעץ (דניאל אילון) שיהיו מוארים על ידי ההקרנה: דלת שאינה מובילה לשום מקום וכיסא שנראה כאילו נועל את דלת הכניסה (כפי שמופיע בציור).

The project was supported by Alfred institute of Art, America Burger, Mano Vino and Par Derriere.

bottom of page